רוקחות קלינית
מה זה רוקח קליני?
תחומי הפעילות וההתמחות של רוקח קליני:
- הערכת הטיפול התרופתי במטרה להגיע לטיפול האופטימלי.
- ייעוץ ומתן מידע תרופתי לרופאים, אחיות וחולים.
- מתן המלצות להתאמת תרופות ומינונים לחולה, בהתאם למצבו, אורח חייו, יכולתו הכלכלית ועוד.
- ניטור ומעקב אחר טיפול תרופתי של החולה ועמידתו ביעדים קלינים מתאימים למצבו, להמלצות ולקווים מנחים מקובלים.
- הדרכת החולה להגברת ההיענות לטיפול התרופתי, במטרה למנוע הפסקת טיפול מסיבות כמו תופעות לוואי, שילוב בין תרופות, חוסר יכולת כלכלית ומחסומים אחרים.
- זיהוי תופעות לוואי הנגרמות מתרופות ומתן יעוץ להמשך הטיפול התרופתי.
- הכוונה לשימוש מושכל בתרופות.
חזון הרוקחות הקלינית
הרוקח הקליני משמש המומחה לתרופות.
הוא איש המקצוע המסייע לצוות המקצועי, קרי: רופאים, אחיות, דיאטניות, עובדים סוציאליים ועוד, לקבל מידע מדויק ומושכל על שימוש בתרופות, וכן ממליץ על התאמות של הטיפול התרופתי לתכונותיו הספציפיות של המטופל: לפי גילו, משקלו, מצב תפקודי הכליות שלו, מצבו הרפואי (האם מאושפז, בהכרה, מתפקד וכו), לפי מצבו הכלכלי (האם יכול לשלם על תרופה, האם התרופה בסל הבריאות), ותרופותיו הנוספות. הנ"ל מסייע לרופא להקדיש זמן נחוץ לאבחון המחלה ומאפשר לו לדייק ולשפר את איכות הטיפול התרופתי בחולה שלו. בסופו של דבר, כאשר יש רוקח קליני כחלק מהצוות הרפואי, הטיפול התרופתי הופך לאיכותי יותר ומושכל, וכולם יוצאים נשכרים מזה: מערכת הבריאות, הרופאים וכל הצוות הרפואי, ובעיקר – המטופל עצמו.
מבחינת מערכת הבריאות, הרוקח הקליני בארץ נמצא כיום במספר מקומות עיקריים:
1. קופות החולים – הרוקחים הקליניים מועסקים בקופות החולים, בעיקר במנהלה הרפואית או במנהלה של כל מחוז. הרוקח הקליני של הקופה משמש מקור למידע מדויק על תרופות לרופאים, לאחיות וולרוקחים העובדים בבתי המרקחת. הרוקח הקליני בקופה נמצא בין מקבלי החלטות להכנסת תרופות לקופה, התאמת פרוטוקולי הטיפול של הקופה בהתאם להנחיות קליניות עולמיות, הוא עובר על תיקים של חולים מרמת המנהלה, יושב עם הרופאים, הרוקחים והאחיות ומדריך אותם על פרוטוקולי טיפול וטיפולים תרופתיים בתחומי מחלה שונים. מיעוט מהרוקחים הקליניים בקופות מקיימים פגישות אישיות עם מטופלים. קופת חולים מכבי מחזיקה את מספר הרוקחים הקליניים הרב יותר למבוטח, אחריה קופת חולים כללית. בקופת חולים מאוחדת יש כ- 4 רוקחים קליניים הנותנים מענה לכלל המבוטחים, ואילו קופת חולים לאומית אינה מעסיקה כלל רוקחים קליניים.
2. בתי החולים – ישנם מספר רוקחים קליניים המפוזרים ברחבי הארץ בבתי החולים השונים. כך לדוגמא, יש 6 רוקחים קליניים בי"ח הדסה, ישנם 3 רוקחים קליניים בבית חולים תל השומר, ישנם בודדים במאיר, בשניידר, בבילינסון, סורוקה, איכילוב, הלל יפה ועוד. קיימים עדיין מספר בתי חולים בארץ שאינם מעסיקים רוקח קליני. תפקיד הרוקח הקליני בבית החולים הוא לרוב, לעבור על תיקי מטופלים מאושפזים, להשתתף, כחלק מהביקור המחלקתי, יחד עם הרופאים, לקבוע מדיניות להכנסת תרופות לסל התרופות של בית החולים, לקבוע פרוטוקולי טיפול לטיפול בתרופות לבית החולים ולמחלקות השונות, לבצע התאמת הטיפול התרופתי לצרכיו של החולה המאושפז המורכב. כמעט שאין רוקחים קליניים בבתי חולים אשר פוגשים מטופלים באופן ישיר. רוב עבודתם מתנהלת מול הצוות הרפואי הרב-מקצועי.
3. בתי אבות – ישנם מספר בודד של רוקחים קליניים העובדים בבתי אבות. עבודתם מתנהלת בדומה לעבודת הרוקח הקליני העוסק בבית החולים. כך לדוגמא: בבית רבקה עובד רוקח קליני המומחה בתחום הגריאטרי.
4. משרד הבריאות – ישנם מספר בודד של רוקחים קליניים העובדים במשרד הבריאות באגף הרוקחות. תפקידם רחב, והם עוסקים, בין היתר, בקביעת מדיניות לאגף הרוקחות, ניטור ודיווח תופעות לוואי מכל מוסד רפואי בארץ ומחברות התרופות, קידום מדיניות של שימוש מושכל בתרופות, הגשת הערכות כלכליות לועדת הסל במידת הצורך, ועוד.
5. רוקח קליני במגזר הפרטי – קיימים מספר רוקחים קליניים בודד העוסקים בקהילה במגזר הפרטי. העיסוק ברוקחות קלינית במגזר הפרטי טומן בתוכו אתגרים רבים בגלל צורך בביטוח מקצועי פרטי טוב, בגלל מודעות נמוכה מצד הציבור לשימוש מושכל בתרופותיו ומודעות נמוכה למקצוע הרוקחות הקלינית. יחד עם זאת, רוקחים קליניים במגזר הפרטי נפגשים עם מטופלים בפגישות אישיות, מדריכים אותם על תרופותיהם ועל התנהלות תרופתית נכונה, בודקים שאין השפעות בין תרופתיות עם התרופות שהם לוקחים, וכן מייעצים לרופאים האישיים שלהם על מספר אפשרויות תרופתיות המתאימות לבעייתם.
