אני מסתכלת על התמונה, ונזכרת ברגעים הקשים, הבכי, לפעמים המריבות עם הבן זוג ("טוב, אז את נשארת עם הילד שלא מרגיש טוב?"), הימים ללא שינה בשביל להגיש את העבודה, או להכין את הפרזנטציה בפני הצוות, הימים של העמידה האיתנה מול הסטודנטים בירושלים למרות שהיה לילה לבן עם הקטנצ'יק בגלל כאבי אזניים, או הכביסות אל תוך הלילה….. אני נזכרת בדילמות של זמן איכות עם אישי היקר והאהוב שנגזל בגלל זמן מחשב לכתיבת מבחן… אני נזכרת בייסורי המצפון כשהגעתי באיחור לישיבות הצוות במרפאה… אויש…. ייסורי המצפון המיותרים האלה…

אני מסתכלת על התמונה הזאת בגאווה, כי אני רואה אישה חזקה. אישה שלא מוותרת.

אישה שתילחם על המשפחה, על זוגיות, וגם על עצמאותה ועצמה, בכל תנאי, גם אם התנאים קשים ולא מאפשרים.

נשים יקרות, גם אם אתן אמהות ל- 1…2..5…אתן יכולות להגשים חלומות…

וגם אם אתן שייכות למקצועות הבריאות: רוקחות, רופאות, אחיות, דיאטניות, עו"סיות, פסיכלוגיות…למרות המורכבות במערכת הבריאות, אתן יכולות אם אתן רוצות… וכמה שאתן מלכות, יום יום!

נשים, אתן יכולות להגשים חלומות.
בלי לוותר.
בגאווה, בנחישות ובהתמדה.
מאחלת לכן לחלום ולהגשים לטובה. למענכן.

יום האישה שמח!

ורדית
אמא לחמסה
וד"ר לתרופות (-:

נב:

ולכם הגברים – תאפשרו לנשים שלכן.
אם לה יהיה טוב – לבית (ולך) יהיה טוב.