במקרים בהם ישנו חשד כי יובש בפה נגרם כתוצאה מהטיפול התרופתי יש לפנות להתייעצות עם רוקח קליני על מנת לאתר חלופות טיפוליות אפשריות לתרופות ה"חשודות" ולבצע את המעבר אליהן יחד עם הרופא המטפל.

אמצעים התנהגותיים ומניעתיים

• ללגום (אך לא חובה לשתות!) בתכיפות גבוהה משקאות שאינם ממותקים.
• הפסקת עישון.
• הימנעות משימו בחומרים מייבשים כמו אלכוהול וקפאין – כולל הימנעות ממה שמכיל אותם כגון שטיפות פה ומשקאות בייחוד אלה המכילים סוכר רב. בנוסף הימנעות ממזון חריף או חומצי מאוד, משחות שיניים עם טעמים חזקים וכו'.
• שימוש במכשיר אדים בחדר במהלך הלילה עשוי לסייע.

הגברת ייצור רוק בדרכים שאינן תרופתיות

• לעיסת מסטיק ללא סוכר.
• מציצת סוכריות חמוצות/לא סוכר.
• מציצת/לעיסת קובית קרח.

תחליפי רוק

• סליבקל – מגיע בצורת תמיסה. מרכיבי סליבקל דומים לאלו של הרוק הטבעי ועל כן לתכשיר זה השפעה דומה לזו של הרוק הטבעי למשל בהגנה מפני עששת. יש לציין כי מוצר זה אינו מיועד למי שרגיש לחלבון ביצה.
• מוצרי ביוטן – ג'ל ושטיפת פה המכילים אנזימים וחלבונים הנמצאים ברוק באופן טבעי ומעניקים גם הגנה נגד חיידקים ומזהמים אחרים בדומה לרוק הטבעי. חשוב לציין כי מוצרים אלה אינם מתאימים למי שסובל מאלרגיה לחלב ו/או ביצים.

תוספי תזונה

• ישנו מידע מוגבל על כך שנטילת ויטמין C עלולה לסייע בהקלה על יובש בפה. בשל חשש מהשפעות ה"חומציות" של ויטמין C ישנה עדיפות להשתמש בויטמין C מסוג "אסתר".

טיפול תרופתי להגברת ייצור רוק

הטיפול התרופתי מיועד רק למקרים מסויימים (דוגמאת סנדרום שיורגן).

• תרופות המשמשות למטרה זו כוללות סלגן ומיוכולין/בטנכול. מטופלים רבים בתרופות אלה מפסיקים את הטיפול בשל תופעות לוואי אשר מקשות עליהם יותר מהיובש בפה עצמו. בכל מקרה הטיפול בהן אינו מיועד למי שסובלים מגלאוקומה ונמצאים בסיכון להפרעות קצב לב. מסיבות אלה הטיפול נשמר רק למצבים מסויימים מאוד ולא ניתן לכל הסובלים מיובש בפה.